למה כישורים
כישורי עולם העבודה המשתנה נמצאים במרכז השיח הכלכלי והחברתי בשנים האחרונות בארץ ובעולם.
מחקרים מראים, שכישורים גבוהים מהווים מפתח להצלחה הן ברמת הפרט, בהיבטים של השתלבות בשוק העבודה ומוביליות תעסוקתית, והן ברמת החברה, בהיבטים של צמיחה בפריון וצמצום פערים חברתיים.
התפיסה היא שכישורים ניתנים ללמידה ולחיזוק, שאנשים המפתחים כישורים מצליחים יותר מאחרים בעולם העבודה וכי לגורמי השפעה חיצוניים (מרצים/ארגונים/מעסיקים) יש יכולת לעודד ולקדם פיתוח כישורים.
הנחת הבסיס המקצועית מתייחסת לשיפור רמת מסוגלות תעסוקתית (Employability) כמקדם השתלבות מוצלחת בעבודה, מוביליות תעסוקתית ופיתוח קריירה.
באוקטובר 2020, הוציא ה- WEF דו"ח מעודכן בו ישנה התייחסות להשפעות משבר הקורונה על הכלכלה העולמית: הנפגעים המרכזיים ממשבר הקורונה היו העובדים במשרות בשכר נמוך. אותם עובדים מגיעים מלכתחילה עם רמת השכלה נמוכה יותר וזקוקים ליותר השקעה בפיתוח כישורים.
מזכ"ל הOECD , מתיאס קולמן, מתייחס גם הוא לחשיבות הנושא - "בגלל הטרנספורמציה הדיגיטלית המואצת, יש צורך חיוני שאוכלוסיות שאין להן כישורים עדיין יוכלו למצות את ההזדמנויות, לנצל את הכלכלה של מחר. זה אתגר אמיתי. העבודה משתנה, ואוכלוסיות שלמות עלולות להישאר מאחור. צריך לפתח כישורים ולהתאים אותם לעולם". קולמן מוסיף כי "מגמות גלובאליות דוגמת אוטומציה ודיגיטציה מציבות אתגרים בפיתוח ההון האנושי והתאמתו לשוק עבודה משתנה. עובדים ידרשו לפתח יכולות בהתאם להשתנות התפקידים ותחומי העיסוק החדשים וללמידה מתמדת בערוצים מגוונים, זאת לצד כישורים מורכבים כמו פתרון בעיות, התמודדות עם מצבים עמומים וחשיבה ביקורתית" (דה-מארקר, 2022).
ממצאי סקר מיומנויות הבוגרים של ה OECD (PIAAC) מראים כי רמת מיומנויות היסוד בישראל היא מהנמוכות ביותר במדינות הסקר. בנוסף, נמצא כי קיים קשר ישיר לפער בפריון. על פי נתוני דו"ח בנק ישראל, במידה וכישורי היסוד יגיעו לרמה הממוצעת של מדינות ה- OECD הפריון במדינה צפוי לעלות בכ-2.8%.
עבור מעסיקים פיתוח כישורים בקרב עובדים יסייע למיצוי היכולות האישיות, התפתחות מקצועית, הגדלת הפוטנציאל למשרות ניהול בקרב עובדים קיימים, צמצום תחלופת כוח אדם וכן, להגברת האטרקטיביות של הארגון בעיני עובדים פוטנציאלים.